|
הכאב
והטירוף שלה
המתוק.
חלום הבלהות
הפרטי שציירה לעצמה
לבד
במכחולים של הרס עצמי
ומערבולות של טקסטורות
שבקעו מהמקומות הכי
חשוכים שבה
שכלל לא ידעה
שקיימים היו.
פצעים כאובים
שרקמה לעצמה
על פיסת הבד הקטנה
שעוד נותרה לה
שכונתה
"חיים".
במחטים דקות
וחוטי רקמה גסים
של פחד
יצרה לעצמה
טירוף.
והיא רצתה בו
ושנאה בו
באותם הרגעים
בדיוק.
מתחת לשכבות בד
צבעוניות ובוהקות
מסתתרת אמת
כאובה,
מכוערת. |
|
|
פומפיה, שיניים
תותבות,
קסילופון,שמעון
פרנס.
מתוך: 1002
דברים שלא הייתי
לוקח איתי לאי
בודד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.