אילה בנגד / הרוח צועקת |
גם אני.
השעון סופר לי את הדקות בזמן שאני מחפשת.
ובסוף, כשאני לובשת שאנל 5 ונכנסת למיטה,
כבר מאוחר מדי.
תמיד מאוחר מדי. או מוקדם מדי.
אף פעם לא בזמן.
מתי יהיה בזמן?
בבוקר, שזה בעצם בצהריים,
הגשם השאיר לי על החלון טיפות מיובשות של אבק.
משיכות פסים מלוכלכות.
שוב קמתי מאוחר מדי. אני כבר יודעת את זה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|