בין הסדינים,
ככה אתה רוצה אותי, נכון?
בין ידיך הענוגות שמלטפות את כולי
שפתיך רכות, חושפות את פחדיי
ועיניך רואות את הפחד בעיני.

בין הסדינים,
ואולי לא כל כך...
עיניך דוברות אמת שנמתחת לה בליבי
אז מדוע אני חוששת?
מדוע מפחיד לי ככה שאתה במחיצתי?

בין הסדינים,
האם רק כך נוכל לחיות?
ומה רע לי בין סדיניך?
אין עינוג אדיר יותר מאשר מבטיך
אין תחושה עילאית יותר מנשיקותיך

בין הסדינים... ואולי לא כל כך...
אהוב יקר שלי
למד אותי
למד אותי לאהוב בלי חשש
למד אותי להבין שאנני רק הסדין שאתה רוצה שעל מיטתך ימתח.