מונה גולד / אין סימני שאלה |
ברגעי בדידות עם ציפיה
אני מחכה לך,
כמו מטפסת על סולמות
של חלום
וכל משפט וסימן מטעמך
מוזגים חמדה
לנפשי הצמאה.
יש, ואני מתעוררת ותוהה
באיזה חוף אעגון לבסוף,
אך כאשר את מלותיך אני רואה-
נעלם סימן השאלה.
דרכך אני לומדת
שאהבה לא מזדקנת
אף ששיער ראשי אולי מלבין
אתה מפלח את קליפות לבי,
משיב לי את עלומיי
ולבי מרנן מחדש: אללי...
06/08/04
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|