יהויקים שעטנז / אחרית ימיו |
סבל.
פתע!
כלום. אין. ריק מוחלט.
ובקצהו יד מושטת,
ורידיה בולטים,
כמתאמצת,
ועכשיו הוא ים.
וסכין היד אוחזת,
מאכלת שטופת דם,
וברגביו שיבה זורקת,
ועכשיו הוא נם.
ובחלומו,
איגלי זיעה עמל לנטוע,
קציר - עלמא לכבוד שבת,
נוזל חייו נקרש על סלע,
ועכשיו הוא שם.
מתמלא הכל בהבל,
הבל חיים ורוח שטות,
והמוות כה נאה לו,
ועכשיו -
עכשיו הוא תם.
הלאה!
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|