אני רואה אותם מבעד לטלוויזיה
(שיר קיץ 2004 עוד יש אינתיפאדה)

אֲנִי  רוֹאָה אוֹתָם מִבְּעַד לַטֶּלֶוִיזְיָה      
מֵעֵבֶר לַמָּסָךְ הַמְּרֻבָּע,
חַיִּים  שֶׁלֹּא אוּכַל בָּהֶם לָגַעַת
וּבְנַפְשִׁי חֹולֶפֶת רוּחַ מְקַנְּאָה;
לִבִּי לְש-ָם נִכְמַר נִשְׁאַף בְּאֵלֶם
אֶל הַשּ-ְדֵרוֹת הַרְחָבוֹת וְהַנִּרְפּוֹת
אֶל עֲרוּגוֹת מְטֻלָּלוֹת בְּשֶּׁלֶג
אֶל הָעֵצִים הַנִּפְלָאִים שֶׁבַּגֻּמּוֹת,
אֶל הַמַּרְאוֹת אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הָאַחֶרֶת
אֶל מִדְרָכוֹת ש-ְרוּעוֹת וְנִרְחָבוֹת
סְפוּגוֹת בְּשֶּׁלֶג רַךְ אַמָּה לַגֹּבַהּ
בִּרְסִיסִים  שֶׁל כְּפוֹר מִתְנַצְנְצוֹת,
אֶל פָּנָסֵי רְחֹוב מְהֻדָּרִים
כֲּעֲלָמוֹת דְּקִיקֹות בְּמַחְלָצוֹת
מְעַרְסְלוֹת נוּרוֹת בְּכַדּוּרֵי זְכוּכִית
עַל עַמּוּדֵי אָרָד מְחֻשָּׁלִים לְנֹוי.
הִילֹות ֹשֶל אֹור מִפָּנָסֵי הָרְחוֹב
ֹשֹולְחֹות כַּפֹּות ֹשְקוּפֹות מְגַשְּׁשׁוֹת
לֹוטְפֹות אֶת הֶעָלִים הַנְבֹוכִים
בְּאֶצְבָּעֹות רַכֹּות מְרַפְרְפֹות,
אֲוִיר הַלֵּיל פָּרִיךְ כְּקֶרַח דַּק
עַל הָרָקִיעַ אֵין כְּלָל עֲנָנִים
כֵּהִים וְזוֹהֲרִים שָׁם  הַשְּׁחָקִים
בְּאֶלֶף אֲלָפִים יַהֲלוֹמִים,
וְזוּג זְקֵנִים הֹולֵךְ שָׁם עִם הַכֶּלֶב
טִיּוּל  חֲצוֹת בָּאָרֶץ הַבְּרוּכָה
יָדָהּ מֻנַּחַת עַל זְרֹועֹו וְהָאַחֶרֶת
תְּחוּבָה בַּכִּיס מוּגֶנֶת בִּכְפָפָה,
נֹוֹשְמִים אֲוִיר צָרוּף בְּקֹור הַחֹרֶף
מִתַּחַת  לְעַלְוַת עֵצִים כֵּהִים,
זוּגִיּוּתָם רַבַּת שָׁנִים וּמְבֹרֶכֶת
פֹּוסְעִים עִם כֶּלֶב תַּחַת כֹּוכָבִים;
וְאֵין שָׁם מְפַגְּעִים, גְּדֵרוֹת לַהֲגָנָה,
וְאֵין שָׁם פְּצָצֹות, רָעָב אֹו מִלְחָמָה,
הַסֶּרֶט מְתָאֵר חַיִּים שֶׁל מִשְׁפָּחָה
וְכָל כֻּלּוֹ אֱנוֹשִׁיּוּת וְאַהֲבָה,
זֹו כָּאן הִיא הַתְּמוּנָה הָאַחֲרוֹנָה
אַף פַּעַם לֹא אֶש-ְבַּע מִלִּרְאוֹתָהּ.

אֲנִי רוֹצָה לְהַעֲתִיק אֶת הַתְּמוּנָה מֵהַמָּסָךְ
כְּדֵי שֶׁכָּל אֶחָד יִרְאֶה אוֹתָהּ, גַּם הָעִוֵּר;
וּכְּשֶׁקּוֹלִי יִלְחַשׁ מִלִּים אֶל תוֹךְ אָזְנוֹ
תּוֹפִיעַ לְפָנָיו בִּכְלִי אַחֵר.
שֶׁהַמִּלִּים יִתְלַהֲטוּ עַל אִישׁוֹנוֹ
כְּאֵשׁ שְׁחֹרָה אֲשֶׁר בַּל תִּמָּחֵק,
עַל פְּתִיל מֹוחֹו, כְּשַׁיִשׁ בְּתַגְלִיף
כַּרְכֹּב עַמּוּד אֲשֶׁר לֹא יִשָּׁחֵק
בְּתֹוך מִקְדָֹּש עַתִּיק;
וּכְשֶׁשִּׁירִי בֹּו יְהַדְהֵד  יִפְרֹש-  כָּנָף
לַקֶּסֶם הֶחָשׁוּךְ שֶׁל הַלֵּילִי
וּבִקְפִיצַת הַדֶּרֶךְ יִתְנַשּ-ֵא
כִּמְעֹוף הַנֶֹּשֶר אֶל מְחֹוז חֶפְצִי.
יָחוּשׁ תַּחַת רַגְלוֹ אֶת הַקַּרְקַע
מַגָּע שׁוֹנֶה בְּאֶרֶץ רְחֹוקָה
וְרֵיחַ אַשּׁוּחִים וַאֲרָזִים
בְּקֹור מַקְפִּיא לְאֹור הַלְּבָנָה
דְּמָמָה בְּטוּחָה, נָמִים הַפַּרְוָרִים
חוֹרֵק הַֹשֶלֶג תַּחַת מִנְעָלָיו,
בָּרוּךְ אַתָּה הָאֵל הַמְּחַיֵּךְ
אֲשֶׁר נָתַן לִילָדָיו  שִׁיר וּמִלָּה .

וַאֲנִי ?

אֲנִי כָּאן בְּבֵיתִי, יְשׁוּבָה בַּדִּירָה,
בֵּין קִירֹות אֶבֶן נְטוּעִים בַּקַּרְקַע,
דְּמוּמָה, אֶל מוּל הַמִּרְקָע
מַזְגָן שׁוֹפֵךְ עָלַי בּוּעָה קְרִירָה.

הֵיאַךְ אָנוּעַ ?

שָׁרְשִׁי נָעוּץ עָמֹק בָּאֲדָמָה
פְּנִימָה הִתְחַפֵּר לָלֹק טִפָּה עֲגוּמָה
ֹשֶל רְטִיבוּת מֵאַקְוִיפֶר מָלוּחַ ,
וְלֹא נִתַּן לִתְלֹשׁ אוֹתו כִּי יִקָּרַע
וְגַם אִם יִשָּׁלֵף, לָנוּעַ לֹא יוּכַל
עַל שָׁרָשָׁיו, עֵצִים אֵינָם הֹולְכִים,
וְהוּא אֵינֶנּוּ שְׁתִיל,
וְאֵין עֲצִיץ אֲֹשֶר יָכִיל אֹותֹו,
וְאִם כְּעֵץ אֵין  מַשּ-ָאִית אֲֹשֶר גַּבָּהּ
גָּדֹול מַסְפִּיק כְּדֵי לְהַטְעִין אֹותֹו
אֶל הַמַּסָּע אֶל הַשּ-ְדֵרוֹת  הַנִּכְסָפוֹת
הָרְווּיוֹת בְּלַחְלוּחִית מֵעֵבֶר לַמָּסָךְ הַמְּרֻבָּע,
הַרְחֵק בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה
בַּעֲרָפֶל יָמִים וְיַבָּשׁוֹת  ...

כָּךְ זֹו הָאַשְׁלָיָה חוֹבֶרֶת לְסָלוֹן בֵּיתִי  
אוֹרַחַת לְשָׁעָה קַלָּה ,  עֵירוּר לַנְּשָׁמָה
אֲנִי לְבַד, אַף לֹא רְאִי, וְהַמָּחוֹג עָצַר,
הַקַּיִץ בָּא וְחַבְרוֹתַי פָּרְחוּ עַל כְּנַף-מַתֶּכֶת
אֶל  מְלוֹא  תֵּבֵל, נִקְּדוּ  אֶת הָרְקִיעִים
ש-ְעַר- גּוּפָן כֻּלּוֹ נִמְרַט בַּמְּכוֹנִים
וְהֵן מִתְעוֹפְפוֹת לְלֹא נוֹצוֹת כְּצִפּוֹרִים;
מִדֵּי שָׁנָה נוֹסְעוֹת שָׁבוֹת בָּאוֹת הוֹלְכוֹת
בּוֹלְעוֹת בֻּלְמוֹס יָמִים לֵילוֹת  
אֵין זְמַן לְחַכּוֹת  - חַיִּים .
וַאֲנִי בְּשֶׁלִּי, לַשֻּׁלְחָן, בְּלִי שָׁעוֹן,
כּוֹתֶבֶת מִלִּים מַטְרִידוֹת,
מַכָּה עַל בַּטְלָנוּתִי  וְחֵטְא שׁוֹנוּתִי
תַּיֶּרֶת טֶלֶוִיזְיָה וַחֲלוֹמוֹת.