חרב ארסית תקועה לי בגרון,
ארוכה עד הלב,
משחררת ויברציות חלולות,
כל פעימה-דקירות של אומללות,
פעימה-רצון להילחם בתלות,
בתלות הפיזית לנפשית,
בתלות השלשלת מסביב,
סחיטה של יובש,
כאב עצום.
רק להוציא אותה משם,
ולזרוק ללבה רותחת שתרגיש אף היא,
דמעה לה יורדת,
בתוכה אש זועקת,
זולגת על לחייה,
ומתנפצת,
זה יוצא, הוא עובר,
אך יחזור עוד הרבה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.