ירדן ילוז / המלאכית |
מביט ורואה את הבוקר עולה
יושב וחושב, חושב וכותב
על אחותי היקרה, אותה אני אוהב
מלאכית יפה, עם חיוך מהמם
כשבלילה עצוב לי, עליה חולם
ומיד מחשבות טובות בי עולות
איך העברנו ביחד ימים ולילות
כשהייתי שמח, כשהייתי עצוב
דיברתי איתה, והרגשתי אהוב
מין חיוך מוזר שעלה על פניי
בכל פעם שהייתה קרובה אליי
עזבה נשמתי, ולי רק נשאר
זיכרון של חיוך, שאת הכאב שבר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|