|
אני רוקדת בדם
של לב שנדם
ותאוותי לכאב מהמם
גורמת לליבי לדמם
רק לטעום שוב דם מתוק
יגרום לנשמתי לשתוק
ועץ המוות מחליף את עץ החיים
וניתן לי לשתות דם כה טעים
וליבי מפסיק לדמם ונשמתי לצרוח
אך התאווה עדיין מחליפה את ההגיון הקר של המוח
ואני מקריבה לתאווה את גופי הפגוע
שופטת את עצמי לגורל לא רגוע. |
|
|
עזוב אותך
משחיתויות,
כשאתה באמת צמא,
ספרייט. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.