זהו חוט מחשבה שמצאתי לנכון לכתוב כאן.
מקווה שתבינו את המסר המסתתר מאחורי זה.

הרוח נושבת, תמיד מתקדמת הלאה והלאה, ללא עצירות.
זוהי מהותה, קיומה שאם לא כן לא היתה זו רוח.
האם היא פראית, נשלטת או ישנה תבנית מסויימת עליה
שומרת הרוח מכל משמר?

רוח פראית הינה ללא סדר, ללא תבנית ומודעות, אלא אינסטינקט
בסיסי שהוא הישרדות, להיות במקום בו ישנו קיום.
לא עוד היא שומרת על הגדרתה, אלא בפראיותה מתעצמת
והופכת להיות הרסנית, אחד מכוחות הטבע האיתנים, ההוריקן
והטורנדו.

רוח בעלת תבנית כלשהי, השומרת על הגדרתה, אופן פעולתה
וקיומה,
היא בעלת סדר, מטרה ומודעות. רוח זו מקיימת את הרוח הפראית,
אך בגבולות שמקנה לה התבנית. ברגע שהתבנית נשברת, לא עוד הרוח
בעלת סדר, אלא נהיית פראית.

רוח נשלטת הינה חסרת חופש פעולה, כפופה לסדר מוגדר ומטרה
שנקבעה מראש. היא אינה מקיימת את הרוח הפראית ובעצם שוללת
אותה. קיומה לא תלוי בה והישרדותה נתונה בספק.

רוח חייבת להיות בעלת חופש פעולה, המהווה את אבן היסוד,
המייחד אותה ומקיים את הגדרתה. חופש פעולה זה מקנה לה בחירה,
להיות פראית או בעלת תבנית.

וכמו הרוח כך גם בני-האדם.