חגי קימלמן / סיור |
אל תחכה לליבי אמרת,
ואיך אחכה לו אם הוא כבר אצלי פנימה.
ואת שתקת,
ובלילה חלמתי שאני כדורית דם אדומה
המסיירת בחדרי ליבך
עוברת מעליה לעליה,
מחפשת לשווא את אהבתך,
וכל הנקרה בדרכי אומר:
הרגע יצאה, אולי תשוב.
הלכתי אצל הכליות,
אולי לשם להתייעץ עם המוסר,
ישבתי על אבן קטנה ממורמר.
הלכתי אצל הברכיים,
אולי לשם להתייעץ עם הפחד.
אך גם שם לא הייתה.
אולי היא אצל הכבד ואז הכול אבוד.
כי אם היא אצל הכבד,
אני נשאר לחוד.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|