בס"ד ראשון 20.40  15.08.04

מה את רוצה ממני?
מה, את חושבת שאני לא מרגיש שאת מצפה ממני למשהו?
לא רוצה לשתף אותך בעניינים שלי, לא רוצה לספר לך מה היה לפני
המוות.
עד עכשיו לא שיתפתי אותך, אז מה את מנדנדת כל הזמן.
תרדי ממני כבר.
אלו ההחלטות שלך אם את באה לבקר או לא. לי זה ממש לא משנה
כלום.
כן, קיבלתי את המכתב שלך. אז מה? אני בכלל לא מבין מה רצית
ממני.
אני לא מבין על איזה נתק מאמא את מדברת. זה לא מעניין אותי
בכלל.
נכון, נתתי לאחותנו לקרוא את מכתבך אלי, היא ביקשה. אז מה? זה
סוד? טוב,לא ידעתי שזה היה מיועד לי אישית. כן, זה היה במעטפה.
ביתך נתנה לי. אז מה?
לי לא אכפת אם את באה, לא באה. כמו שאמרתי, זה עניין שלך.
לא, אני לא חייב למסור לך אינפורמציה על החיים שלי. אז מה אם
את אחותי. זה לא מקנה לך זכויות כל שהן. אני יודע שאת "אוהבת"
אותי וכל הבולשיט הזה. אבל לא מבין מה את רוצה ממני.
מה היה כשהיינו קטנים? אני ממש לא זוכר. את בכלל לא היית בבית.
היית בצבא, ועבדת, ואחר כך בכלל עזבת את הבית.
אל תשכחי שיש בינינו תשע וחצי שנים הבדל.
נכון, ביני לבין אחותנו יש רק שמונה שנים. אבל היא מתקשרת ולא
שואלת כלום. מספרת על בכורה או שאני שואל עליו. את יודעת שיש
לנו קשר. לי ולבכור. טוב, אני דוד שלו, לא?
עם הבת שלך?  למה, אני שואל עליה לפעמים לא?
את לא זוכרת? זו בעיה שלך.
טוב, מה את רוצה, אין לך אוטו, ואת לא נשואה. גם כשהיית, אתם
לא הייתם חברה בשבילנו.
אשתי ז"ל לא הבינה מה הקטע שלו, של הבעל שהיה לך. לא רצינו
להיות בחברתכם. לנו היו את החברים שלנו. אתכם לא היה מה לעשות.

כשהתגרשתם? טוב, את יודעת שאשתי ז"ל לא אהבה אותך.
נכון, חתמת לי על ערבות. אני יודע שהמשכורת שלך מאד נמוכה. אז
מה. אני אח שלך, לא?
מה, אכפת לך שחתמת לי? לא רוצה? אני זוכר שאבא אמר לך שאין לך
מה לדאוג.
יכולתי לעשות ביטוח חיים כערבות להלוואה. אבל בשביל מה? למה
לשלם יותר כשאני יכול לנצל את האחות שלי? טוב, אחותנו הייתה אז
בקיבוץ, לא הייתה לה משכורת רשמית. היום כן. אבל היום אני לא
צריך.
טוב, מה את רוצה ממני? את עושה אתי עכשיו חשבון על כל מה שהיה?
אין לי כוח ואין לי ראש.
לא, לא אספר לך איך אני מתמודד עם הריק.
אני יודע, את חושבת שאני בוכה אולי בלילה. את רואה אותי ואת
שתי הבנות בלילה ביחד בחדר השינה שלי, מדברים. את רואה אותי
מדבר איתן על אמא שלהן כאילו בטבעיות ואת חושבת שכאילו היא
איתנו.
אבל לא אומר לך מילה.
את מדמיינת שהן כל היום חושבות רק עליה. הן מתעסקות בעניינים
שלהן. יש להן חברות, יש להן את האחיות של אימן ואת בנות הדודות
והדודים שלהם. לא חסר להן עם מי לדבר.
את מדמיינת איך אישתי נפרדה מהן. אבל היא לא רצתה בכלל שתדעי
עליה משהו. אז עכשיו את רוצה שאומר לך? אז תדמייני מה שאת
רוצה, זה עניינך.
לא, לא אענה לך גם בכן ולא. זה לא שייך לך בכלל.
אז מה הקשר שלנו ביחד? אנחנו אחים, לא? את לא מרגישה? מה רצית
להרגיש?
מה, אני צריך כל היום לכרכר סביבך ולומר לך "אחותי"?
אפילו מכונית אין לך. איך את רוצה שהבנות תבאנה לבקר את הבת
שלך?
אני לא יכול להביא ולהחזיר. אני לא חברת נסיעות ויש לי עבודה.
ממילא לא היה מעולם קשר ממש ביניהן. אה...כן עם הקטנה קצת...
אבל הן לא מעוניינות.
טוב, מה את רוצה? גם אשתי ז"ל לא רצתה קשר איתך, אני הלכתי
תמיד בעקבותיה. מה רצית? שאתגרש כמוך? בחיים היא לא הייתה
נותנת לי גט.
כן, עכשיו הראש המקאברי שלך אומר שאם גט לא הייתה נותנת, אז
לפחות נפטרתי ממנה במותה.
אני זוכר לפני 10 שנים בערך רצית שאתן לך ערבות על ילד שתהרי
ממישהו. ספרתי לה. והיא נורא התרגזה שלא רצית שאספר לה. כן, גם
את זה סיפרתי לה. למה לא? לא היו לנו סודות.
בפנייך בוודאי שהיו. אני יודע, ממילא לא הצליח לך, הילד. אז
בשביל מה הייתי צריך להתאמץ?
את אמרת שאחכה עוד 10 שנים ויצחק מי שיצחק אחרון? לא זוכר.
אז כששאלתי אותך מליון שאלות אם את יודעת בכלל מה את עושה. אז
אמרת לי שצוחק מי שצוחק אחרון. אז חזית או ציפית שאתגרש. אני
רואה מה יש לך בראש. את מרוצה? היא מתה עכשיו. מה את רוצה
לרקוד על הקבר שלה?
אז מה את מבלבלת לי את המוח עכשיו. תני לי לנסוע בשקט עם אחותה
של אשתי והבנות שלי לתורכיה. כן, לאנטליה. מה איכפת לך איך
נסתדר שם? מה אכפת לך שאסע עם ההורים והבנות שלי בסוכות
להונגריה לטיול שורשים? כל דבר איכפת לך? תחיי את החיים שלך
ועזביני במנוחה. לא חייב לך כלום.
אז מה אם אהבת אותי כשהייתי קטן? זה היה אז. ואני ממילא לא
זוכר.
ואני בכלל לא רוצה לדבר על הרגשות שלי.
בייי.
מה? לא, לא מעניין אותי מהרגשות שלך. אז מה אם את רוצה להרגיש
שייכת?
תמצאי לך מישהו להיות שייכת אליו.
את נפגעת? זו החלטה שלך, לא שלי...