|
היא נפרמת בין אצבעותיי -
עיניה שבחרו לתאום כל יום את עומק חולצתה.
ידי צבי-הים שלה.
עמקים רכים. מרחב של עור נרעד.
צבעי-מים בקולה.
חיוך שידע לאזן על קצותיו שתי לחיים
מבלי לאבד שיווי-משקל.
כל אלו נשמטים ממני
וטורחות בסך נמלי-המרחק
נחיליהן מתמתחים כמו מחוגי-שעון
לייבש את ביצות הזיכרון
נושאות אותי עקוד מכאן
מצמיחות לי עור קרני וגס.
כדי שאוכל לצאת, עטוי שיריון של דימויים קרושים
לרדוף.
לנעוץ את הפרפר באות חדה
אל מתק שעם כמו מיטת כלולות
להכתיר לו נזר של כותרת. לקצוץ את מחושיו.
לעקוב עת דמדומים שרופי-שוליים
כיצד קמלות כנפיו
כיצד בוצעות ממנו רימות-המשמעות
עולל-מילה ועוד עולל-מילה
כיצד הוא מתרוקן מכל עסיס-ימיו
נבוב. מאובן לכדי קליפה.
כמעט שירה.
כמעט. |
|
|
סליחה, אי הבנה
סיכום של כל
הסיטקומים
האמריקאים
מהמצאת הסיטקום
האמריקאי עד
ימינו
חצי תימני ממשיך
לסכם ולסכם
ולסכם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.