|
נשמתי נשרפת
היא עולה בלהבות
לבי נשבר בי לרסיסים
גופי מתפרק לחתיכות
אהבה בוערת בגופי
אהבה נכזבת מכלה אותי.
שפתי צורבות מזיכרון נשיקותיך
שהותירו כוויה ענוגה משפתיך
עיני כמהות למבט עיניך החומות
אוזני עורגות לשמוע את קולך הרך והחם.
גופי דואב ומתפתל בכאב
חש בחיסרון ידיך החסונות
במגע כריות אצבעותיך
על פני, על כתפי הרועדות.
חום גופי הולך ונעלם
בעודך מתרחק לאט באופק
נעלם וקולך נדם
ואין לי עוד מי שיחבק
אין עוד איש בעולם שאותי יחזק.
בעת שמחה וברגעי משבר
אתה תמיד היית שם, עוזר
לעולם היית ותמיד תשאר לי חבר
האם במרחק הזמן בי תיזכר?
למה פתאום הכל נגמר?
למה הכל פתאום נשבר?
גופי, לבי, נשמתי - אהבתי גוועה
אין לי כוח אפילו להשמיע צעקה! |
|
|
טוב, הבנתי את
האטרקציה,
הולכים בשמש,
מזיעים, אח"כ
הולכים
במים, נרטבים
ובסוף
מתייבשים.
אפשר לחזור
לאוטובוס?
יעקב פופק בטיול
של החברה להגנת
הטבע. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.