|
נשמתי נשרפת
היא עולה בלהבות
לבי נשבר בי לרסיסים
גופי מתפרק לחתיכות
אהבה בוערת בגופי
אהבה נכזבת מכלה אותי.
שפתי צורבות מזיכרון נשיקותיך
שהותירו כוויה ענוגה משפתיך
עיני כמהות למבט עיניך החומות
אוזני עורגות לשמוע את קולך הרך והחם.
גופי דואב ומתפתל בכאב
חש בחיסרון ידיך החסונות
במגע כריות אצבעותיך
על פני, על כתפי הרועדות.
חום גופי הולך ונעלם
בעודך מתרחק לאט באופק
נעלם וקולך נדם
ואין לי עוד מי שיחבק
אין עוד איש בעולם שאותי יחזק.
בעת שמחה וברגעי משבר
אתה תמיד היית שם, עוזר
לעולם היית ותמיד תשאר לי חבר
האם במרחק הזמן בי תיזכר?
למה פתאום הכל נגמר?
למה הכל פתאום נשבר?
גופי, לבי, נשמתי - אהבתי גוועה
אין לי כוח אפילו להשמיע צעקה! |
|
|
מי קבע שגמל
כותבים עם ל' מה
זה צריך להיות!
אפילו לא שומעים
אותה, הנה
תקראו
גמל
אין כלום!
ממש חוצפה
האקדמיה ללשון
העברית הזו,
מעכשיו אני כותב
גמל ככה:
גמ וליוצאי
אשכנז גמע'
ואבשלום קור
יכול לבוא למצוץ
לי!!!
באבא ציון,
בטיול סטודנטים
בהודו, כותב
סלוגני מחאה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.