|
הוריי הכניסו את מול את הארורים.
וכשהארורים נכ נסו לחדר
הם הפילו אגר טל גדול
אימי הליטה את פ ניה
בוכה בכי גדול
אבי רק ע מד והסתכל
נשכח הגיבור הגדול.
הארורים עמ דו מולי
מושיטים ידיים גרו מות
עיניהם שחו רות כליל
מגופם ז רם רק קור.
הם רצו לק חת
את אהבתי הג דולה
את תק ותי, את נשמתי.
אימי רעדה מבכי ג דול
מסתירה את פניה
אבי שהיה הגי בור הגדול
הפך לאבן.
עיניים גדולות פ ערתי מולם
אמונה שימ שה כנשק
והם כת גובה
לקחו את די בורי.
הארורים נכ נסו אתמול לביתי
אגרטל הם שב רו
כשלא יכלו לע מוד מולי.
אימי בכ תה בכי גדול
ואבי אליה הצטרף
אבי נהפך לפ סל גדול
ואימי אותו חיקתה.
הם לא הצ ליחו
להרוס את הטו ב שבי.
רק לשבור את די בורי
את השאר ע שיתי אני... |
|
|
אמא שלך כל כך
טיפשה, שהיא
האמינה לרופאים
כשהם אמרו לה:
"לא, מה פתאום
מצאנו את זה צף
באסלה. זה באמת
התינוק שלך."
חרגול מנהל דו
שיח אינטלקטואלי
עם ידיד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.