אבנר בן דוד / הימים |
הכל חולף מבלי משים
פרצופים שונים, שמות
זכרונות, אל הים נשטפים
בלי רחמים, ללא עקבות
ללא עכבות, ממשיך הלאה,
הלאה!
כמו רכבת שלא מחכה
בתחנות הזמן אני חולף,
דוהר ללא קץ, הרוח בשערי
אל הקץ? לא מביט לאחור
אל האופק עיני נושא
אל האור המדומה
לשם! קולי קורא
לאן? פתאום תוהה
ממשיך דוהר, טועה
רוצה לחזור אחור, אך לא
יכול? אל תביט אחור!
ממשיך לדהור אל השיכחה
אל החשכה - אל הלא נודע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|