היום כשהייתי אצל השכנה הזאת שלי, בעצם לא שכנה, 1/3 שכנה,
ותודה לאותו שכן שלה שתרם לנו את המושג של השכנה בשברים, טוב
נו נזכיר לכם על מה דיברתי, כי גם אני שכחתי. אז שם אצל אותה
1/3 שכנה ראיתי מישהי וכמה שניות שלקחו לי לקשר ולהבין מי זאת
לעזאזל, זה נורא קשה בהתחשב שהבת שלה הייתה ממש לידי.  לא
ראיתי אותה משהו כמו 10 שנים, אבל זה לא ממש משנה, כי היא סתם
עוד אמא של משהי שרימתה איתי ברמיקוב לפני 10 שנים.  פתאום
מצאתי את עצמי משחקת רמיקוב עם אותה רמאית וכנראה השנים הטיבו
עמה כי לא מצאתי את עצמי מסיימת את המשחק אחרי 2 תורות שיש
פחות מ- 14 קלפים על הרצפה.
קודם הטלפון של שכנה אחרת צילצל, טוב היא לא שכנה היא יותר
1/17 שכנה.  הטלפון צילצל וזה היה הנורא מכל, טוב נו אני סתם
מנפחת את העניין.  אני פשוט מאוד לא מחבבת את היצור המסוים
שהיה מצידו השני של הקו (לא לדאוג - זה הדדי).
מסתבר שהיצור או לחילופין היצורה מגיע/ה לבית של ה- 1/3 שכנה
ואני שם.
היצור/ה הגיע/ה בכלל ל1/17- שכנה אבל היא כבר נסעה לקנות מתנה
לשכנה אחרת לגמרי שאני נמנעת לחשב כמה היא שכנה שלי.
אז נתקענו עם היצור/ה, עם הרמאית ועם ה- 1/3 שכנה בבית שלה.
הפסדתי ברמיקוב, אבל לא ממש כי הגעתי למקום שני שזה לא רע, זה
לא כמו להיות מקום שלישי מתוך שלוש, אפילו שמקום שלישי זה
מדליית ארד , כמו יעל ארד, וזה כבוד לזכות במדלייה הזאת אבל זה
בכל זאת מקום אחרון.
ה- 1/3 שכנה התחרפנה והתחילה לכתוב שירים על מדבקות אבל אני
רציתי מקלחת ודודים וכאלה באו אלינו לא נעים.
ובעצם מה שקרה אחר כך, הוליד את האתר הזה. או שאולי לא?