הם עומדים בשורות ארוכות
מפותלות, מקוטעות
מדי ליל הם ניצבים על רגליים קורסות
לבבות קרועים שותתים דם,
עיניים מצולקות שראו יותר מדי
פצעים שמסרבים להגליד
מזילים דמעות
ללא כתף לבכות עליה -
פה כל הכתפיים שבורות.

המוות עובר ביניהם, מציץ מחרכי הברדס,
ובשורות נופל הס.
אבחת זרוע חדה כלפי זה שנבחר -
ויחדיו הם מתרחקים, יורדים דומה
ובשורות קופאת האכזבה הדוממה
פניו המושחתות כמעט יפות בזיו ההקלה,
הוא לא יחוש יותר כאב לעולמים.
וכל השאר?
נאלמים, נעלמים...