מה אתה עושה כשאת קם בבוקר?
הנה מה ששרון סטון עושה.

בברלי הילס, שמש קיצית נזהרת ללטף גגות של אחוזות, גננים
מקסיקנים וסקסיים גוזמים בעדינות דשא שהוא בלא ספק ירוק יותר.
הכבישים שוכבים בכיף מתחת למכוניות היקרות ביותר בעולם,
ואז...

ואז דופקת על דלת חדר השינה של שרון סטון אינגריד, עוזרת הבית
ברוכת האיברים משבדיה.
הדלת נפתחת לאט, ואינגריד נכנסת.
ליל הסמים והסקס של אמש ניכר היטב באוויר. מרוב בגדים לא רואים
את הרצפה, יש שברים של רהיטים על התקרה.
ריח חזק שעלול למסטל את כל ברודוויי, ושאריות של מה שדומה
לשמלה של ז'אן פול גוטייה מפוזרות מכל עבר.
אינגריד פוסעת בין השברים, על המיטה ישנים ארבעה גברים.
"שרון", היא לוחשת. "שרון, יש לך צילומים היום".

עפעפיים כבדים מתרוממים אט-אט, מסתירים-לא מסתירים עיניים
אדומות. "לא קל להיות שרון סטון", חושבת שרון לעצמה.
מבט לפנים מגלה את אינגריד למרגלות המיטה, מחייכת ומחזיקה
בקבוק אספירין וכוס מיץ תפוזים שנסחט לפני רגע. "למה היא
מחייכת תמיד?" היא תוהה, "את לא תישארי צעירה לנצח, את יודעת.
אופס. מעניין אם אמרתי את זה בקול רם", היא חושבת בעודה מנסה
לקום, אך משהו מפריע לה להתרומם. מבט חטוף שמאלה מגלה שאחד
הבחורים פורש רגליו על בטנה. "אוי, גרי... גרי? אולי זה ג'ון
או פטריק? לאחד מהם קראו פטריק, אני כמעט בטוחה בזה".
מבלי לפתור את התעלומה, היא מזיזה את רגליו וקמה בזהירות
מהמיטה. כאב הראש, משום מה, קם יחד אתה.
היא פותחת את בקבוק האספירין ובולעת 36 כדורים במכה - אם כבר
לוקחים, אז שיהיה גם לשנה הבאה. מיץ התפוזים מסלק מגרון המשי
שלה את כל הכדורים, היא מתחילה למתוח איברים.
"תגלגלי לי איזה ג'וינט, אינגריד", היא ממלמלת בדרכה
לשירותים.
"אם מתחילים יום, אז מתחילים".