כשבאתי אלייך - ידעתי שאיתך מקומי
הסתיו האדום, שבילים ריקים
ואף אחד לא שאל - מה רצוני
ואף אחד לא כיוון אותי.
חופש נתת לי, נתת לי תקווה
איך לא גיליתי אותך מהתחלה?
כו גדולה, עמוסה ובו זמנית ריקה
עצוב שרק לי את לא מחכה.
את לא מחכה גם לאחרים
לגלות אותך היו הרבה רוצים
אם היו מודעים לקיומך,
לאופן חייך, לתכלית גופך.
כשבאתי אלייך - ידעתי שאיתך מקומי,
הסתיו האדום, שבילים ריקים.
רק נוסטלגיה נשארה בלבי,
מוסקבה שלי, חבל שאת לא עיר מולדתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.