תשע בערב ביום שבת
האספסוף הקבוע בפנים
על כסא לידי יושב איש זקן
מפלרטט עם טוניק וג'ין

הוא אומר "ילד, נגן לי זכרון
לא בטוח אם לא אזייף
זה עצוב וסוער
ועולה כאשר
במדי ילדותי אתעטף"

שיר לנו שיר, איש על הפסנתר
שיר לנו שיר עכשיו
יש רצון לשמוע קצת מוסיקה
בזכותך עלינו עליו

ג'ון הברמן חבר שלי
הוא מזרים לי שתיה בחינם
לשונו מהירה
כמצית בבערה
אך איננו רוצה להיות שם

הוא אומר "ביל, אני מתבזבז כאן
וחיוך על פניו שוב חסר
יכולתי להיות כוכב סינמה
לו הייתי רק מישהו אחר"

פול משורר בעסקי נדל"ן
זוגיות מעולם לא מצא
הוא משוחח עם דייבי
שנפל כמו בשבי
כשנשבע אמונים לצבא

מלצרית מדסקסת פוליטיקה
ואיש עסקים מתמסטל
הם שותים מאותה כוס בדידות קרה
זה עדיף מסתם להתבטל

שיר לנו שיר, איש על הפסנתר
שיר לנו שיר עכשיו
יש רצון לשמוע קצת מוסיקה
בזכותך עלינו עליו

אספסוף די מוצלח בשביל יום שבת
והבוס שולח חיוך
הוא יודע, כולם כאן
לראות את הפסנתרן
לשים חייהם בשיכוך

הפסנתר נשמע כמו קרנבל
והמיקרופון בירה מדיף
מטבעות מן הבר
יקנו לי כיכר
וישאלו "מתי בא המחליף?"

שיר לנו שיר, איש על הפסנתר
שיר לנו שיר עכשיו
יש רצון לשמוע קצת מוסיקה
בזכותך עלינו עליו