נועם סולו / מנגינה אחרת |
את בכיי, בך אנגן.
שמעתיך בלילה מתפתלת, בשנתך.
את משפטי האור אני אומר,
כבר אין לי מי שיאמין,
אף לא אני.
את בכיי, בך אנגן,
כמו מותח את המיתרים,
על כנף מטוס, אדי ענן קוראים לי שאבוא.
עוד אשוב, אני הבטחתי,
כשעוד היה לי מי שהאמין...
את בכיי, בך אנגן,
כאחד ששיגעון מכה בו,
לא יכול שוב להפסיק.
ועוד המנגינה נשארת,
לא היה במה להאמין!
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|