כבר לא בפעם הראשונה
יושבת נשמה טועה
מולי בחדר הסגול,
מטבח שלי סודות ידע.
קפה, חלום מהפיכה,
ארמניאק, ספרות יפה
ודור אבוד של מלחמה
מוצא לו אוזן מבינה.
אני מכיר את הסודות,
אני נכחתי בזוועות,
וכמו אותן הנשמות
אין לי מושג מה התשובות.
זה דור אבוד ולא מובן,
זה דור רוצח וקורבן
של מלחמה שלא שלו.
זה דור שלא רצוי גם פה.
זה דור מוזר, דור שבכה
שלא הבין למה ירה
על האויב שלא הבין
למה ירה בחזרה.
דור שכתב רק שכדי
כל העולם הזה ידע
יזכור, יבין ולא יסכים
לסוג כזה של מלחמה.
דור שעזב לו את הבית
וכשחזר הפך לזר
בתוך אותה חברה "יפה"
שלא הבינה, לא ניסתה. |
