אני עוד מעט רואה אתכם
ואת הניצוץ בעיניכם
ואני עוד מעט חווה איתכם
את החיוך המר-מתוק הזה שלכם.
אני יודעת שאני באה
אך יודעת גם שאעזוב,
ואשאר ממכם רחוק.

אני עוד מעט רואה אתכם,
אושר בפניכם.
אני עוד מעט חווה אתכם
ואת העצב הזה השקט לו בליבכם.

ואני יודעת
את האכזבות שלכם ממני
ואני מודעת
שעושה לכם קשה,
אני רואה
את האהבה שעלי מנסים להרעיף,
אני חשה
במוסר אשר לי אתם רוצים להטיף.

אני שומעת
את הבכי בקולך השבור
ואני קולטת
את האושר החבוי, גלוי במבטך
העקור.

ואני רוצה שתדעו, שגם לי קשה,
אני רוצה שתדעו שעם כל דמעה שאמחה,
אתם תהיו שם
אפילו שלא איתי כאן,
אתם תהיו שם... בליבי.
במחשבותיי, באמונותיי, בבקשותיי,
בגעגועיי,
בזיכרונותיי...

אני עוד מעט רואה אתכם
ואת הניצוץ הזה בעיניכם
ואני עוד מעט חווה איתכם
את החיוך המר-מתוק הזה שלכם.
אני יודעת שאני באה, ובאה לזמן קצר,
אל הלב, רוצה להשאר עמוק.
אך יודעת שעוד מעט עוזבת, וממכם
אהיה רחוק.  אך בכל זאת,
אתם תהיו כאן איתי,
בלב.