והימים שבי עוברים להם לאט
אני מרגישה את כל הסימנים שהם עושים בי
וכל הזמן הזה הולך לו לאיבוד
והעולם הזה גומר אותי ולא נותן לנוח
איפה אתם שניות אצורות?
איפה כל הטוב שמחכה לי?
האם כל האשמה נמצאת רק בי?
האם זאת רק אני שנעצרת?
ואם אמצא טיפה קטנה של שפיות
כל הזמן אהיה אחרת.
שונה ממה שלא.
ואם אוכל לראות את הגנוז הזה,
הטוב הזה, שלי נמנע, אולי אוותר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.