|
הטיפות הכבדות ניתכות בכח
מתעופפות כמטר אבנים אכזרי
שמיידה הענן השחור שוב ושוב
בחלון הקטן של חדרי
לפתע מבזיק ברק בתוך השחור
ומאיר לשבריר השניה
ושניות מעטות אחריו מריע הרעם
במתריס יחידי כלפי הבריאה
אנשים ממהרים בגדות הנהר
המטריות מעליהם מונפות אל על
והרחוב זורם בשצף קצף
באין מפריע כלל.
הרוח נושבת במהירות מפתיעה
מצליפה על הפנים בשוטים דקים
גם אל העיניים היא מגיעה
והדמעות משתלבות בנהר בגלים. |
|
|
בהתחלה שמחתי
מאד.
עד שהסבירו לי
שהתפקיד אינו
תיפעולי אלא רק
ניהולי.
נציב הדורות
הבאים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.