געגועים לאותן השעות,
לאותן הנשיקות,
לאותן המראות.
געגועים לפרחים שנבטו,
לזכרונות שנשמרו,
לרצונות שנשארו.
הלילות כימים חולפים כצבים,
לא ממאנים לשום מקום,
כאשר אני מחכה לכשתחזור.
ובשעות מחסורך
בוערת בגבוהה שבמדורות
בדידותי המטלטלת זרועותיה כטובעת.
וכך אני משליכה את רשתותי המתגעגעות
אל תוך עיניך הרחוקות ממני.
וכך נאבד עוד שקיעה,
בה לא נוכל לאחוז ידים,
כשירד הלילה הכחול על העולם
ואתה, תהיה שם.
געגועים שוב יפרצו שערים,
תשוקה תשרוף את עלי השלכת,
וצמאה אליך אהיה וכי שתיתי כבר נשימותיך
ומכורה הנני אליהן היום.
וקולך יהדהד במוחי
כאשר תעתוע ינצח נפשי,
ופי הלהוט יחכה לשלך
עד שובך.
כך אתגעגע,
כפי שבזה הרגע הנני מתגעגעת אליך.