וכעת, יקירתי
(משננת לעצמי)
שוב הגיעה השעה
להכות את הקדושים:

מלילה לא מובן
של רגש מתוזמן
אל תוך בלבול כבד
(ואושר שממתין)

דרך ערבי שירה
וסקס בשירותים
חובה למרוח קרם
הגנה משמרנים.

ועת תצוץ דילמה
נושכת, אכזרית
רגליי הרי תדענה
לפסוק ולהפסיק
לספק ולהספיק
לשרת אותו היטב
עד אשר יתיז עלי
מלוא אהבתו.

(כך אני מוחקת זכרון או רגשות)

כשיגוועו ימים
בזרועותיו שלי
אניף ידיי אל על
אקפיד בחיוכים
אדרוך על קו הגמר
מושפלת ושפופה
נחושה מאי פעם
לעבור את המסלול
מראשיתו.