קמתי בבוקר. סגרתי תריסים... אוף, השמש הזאת - חשבתי לעצמי.
למה תמיד צריך לבוא בוקר? למה? כל כך טוב היה בלילה, שוכבת,
מתבוננת דרך החלון על שמיים מלאים בכוכבים, שקט מוחלט, רק
ג'וקים מרשרשים בכנפיים, עסוקים בחיי "הליל-לילה" שלהם.
וזה יכול להימשך לנצח... אבל לא, בא הבוקר. מישהו ביקש ממנו
לבוא?
"הזמנתי אותך?" פעם שאלתי אותו. בוקר לא ענה, רק הכניס לי עוד
יותר קרני שמש לחדר, ואני כל כך התעצבנתי עליו...
וחשבתי לעצמי, שאולי אני אלך איתו ראש בראש ואצעק עליו, אגרש
אותו קיבינ...
באו שכנים, הם חשבו שקרה משהו. נו, בטח שקרה. איך הייתם מגיבים
אם בוקר היה בא אליך בלי תיאום מראש? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.