הן היו ילדות.
קטנות... יפות
בעיקר תמימות.
הן ישבו בספריה, בהפסקות.
הם היו באים לשם.
סוגרים את הדלת.
זה היה חדר קטן. סגור.
אפשר היה לנעול את הדלת.
שולחנות כחולים,
בצורת טרפז
המון ספרים.
ויותר מספרים - היו שם מילים.
הם רצו לגעת... רצו לטעום.
היו באים לשם ומבקשים,
שוב ושוב,
את אותו פרי אסור.
הספרייה בבית הספר היסודי,
אף אחד לא היה יכול לתאר לעצמו,
מה קורה שם בהפסקות.
מה עושים ילדים בני 10
לשתי ילדות.
הם היו מבקשים מהן לבוא. להיות.
הן היו באות.
קצת מרצון,
יותר מכפייה.
קצת להרגיש נאהבות,
בעולם מלא שנאה.
עד היום,
איש אינו יודע
מה גרמו הביקורים בספרייה.
מקום של תרבות, השכלה.
התעללות מינית,
שלא במודע. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.