הימים היו קשים
כשפתאום כבה האור
חיי היו עצובים
ולא יכולתי עוד לראות

בזמנים בהם הרגש
הפך לזיכרון נשכח
האהבה נעלמה לי
עוד חלום שנופץ

ואז הגעת אתה
מהחשיכה יצאת
זוהר ונוצץ
אביר כמו מלאך בלבן

פחדתי מאורך שבהק
אבל לא יכולתי
שלא להנות מיופיו
ולהרגע מחומך

החיים היו טובים
והניצוץ אליי חזר
כשהימים היו שמחים
ונתת את כולך

הרגש שוב בצבץ
מבעד לחשיכה
האהבה צמחה וגדלה
חלום חדש נרקם

פתאום קמת והלכת
"אני חייב" אמרת
לך "אוהב" עניתי
שלחתיך אל הקרב

מבין איך אנוכי הייתי
רציתיך לעצמי
שכן מלאך כמוך
שייך לעולם ולא לי