שיחה ראשונה
ערס: וואלה, למה לא אמרת לי להביא משהו חם? כפור אימים פה
בירושלים!
פרחה: וואלה אמרתי לך, יא דפוק.
ערס: תראי, כל השערות שלי עומדות עכשיו, נדפק לך השכל כפרה? מה
רצית, שאני אמות מכפור?
פרחה: לא, מאמי, אבל חפיף, לא כזה קר.
ערס: מה שהכי מחרפן אותי זה הכרטיסנים באוטובוס, כולך ישן
בסבבה שלך, והוא בא ומעיר אותך, המניאק - כרטיס, כרטיס!
פרחה: וואלה, צודק.
ערס: כן, וזה מה זה מרגיז. מה הוא צועק כשהוא נכנס לאוטובוס
שיוציאו כרטיסים?
שיחה שניה
נערה דתיה א': מה זה? קו שתיים?
נערה דתיה ב': לא, זה שתיים ועשר.
נערה דתיה ג': דפוקה, מאתיים ועשר.
נערה דתיה ב': רגע... (בודקת), וואלה. לא ראיתי.
שיחה שלישית
איש זקן: האוטובוס הזה מגיע לנווה יעקב?
חייל: לא, לגילה.
איש זקן: תודה רבה, שאלוהים יברך אותך, תהיה בריא!
(עולה לאוטובוס)
שיחות חסרות תוכן או עניין, תחנה מרכזית ירושלים, אוגוסט 2004. |
