יום האהבה, היא יושבת בבית לבד, קוראת ספר, ברקע הרדיו,
הקריינית מאחלת יום אהבה שמח ושמה ברקע שירים רומנטים, בין
השירים היא שומעת את השיר שלהם, השיר שהוא שר לה, דמעה נוזלת
מעיניה, היא נזכרת בו, נזכרת איך ויתרה עליו, אז היא לא ידעה
שזאת אהבה אמיתית וחזקה, היא חשבה שיהיו עוד אחריו, היא הייתה
אופטימית, היא לא ידעה שהוא האחד שהגורל ייעד לה.
אחר כך היא כבר הבינה, וגם הוא הבין, אבל זה היה מסובך, כבר
הייתה לו מישהי ולה לא היה נעים להפריד, בלילות שהוא בא אליה
הוא הבטיח לה שהוא יעזוב את המישהי בשבילה, אבל היא לא רצתה,
היא לא כזאת, היא לא סכסכנית, ולכן היא החליטה לברוח ולנתק
איתו את הקשר.
מאז עברו 16 שנים, והיא לא מצאה עוד אהבה, שום דבר לא החזיק
מעמד, והיא ידעה שאת הדבר האמיתי היא הפסידה, כי היא הייתה
טיפשה ולא הבינה.
ועכשיו היא כבר בת 34, בודדה, וחושבת עליו.
היא רוצה לאהוב ורוצה שיאהבו אותה. אהבה בין אם לבת היא לא כמו
אהבה בין בני זוג.
לבת אין ברירה אלא לאהוב את אמה, אין לה עוד אחת וגם לא הייתה
לה זכות בחירה.
היא יושבת בבית ומזילה דמעה אחרי דמעה.

פתאום דפיקה בדלת.
היא פותחת, זה הוא...

עכשיו שניהם עומדים אחד מול השני ומזילים דמעות.

-למה לא סיפרת לי?
-לא יכולתי.
-את ידעת שאהבתי אותך.
-לא ידעתי.
-את ידעת שהייתי מוכן לעזוב אותה!
-לא רציתי.
-למה?
-אני לא מפרידה בין בני זוג.
-אבל אהבתי אותך!
-אז מה?
-אז למה לא סיפרת לי?
-לא יכולתי, לא רציתי שתעזוב אותה, לא רציתי להרוס לכם.
-לי לא היית הורסת.
-אבל מה איתה? לא חשבת עליה?
-אז לא היה איכפת לי, לא היינו נשואים, היא הייתה מוצאת מישהו
אחר אחרי שבוע, עכשיו זה כבר יותר מסובך.
-מה מסובך עכשיו?
-לעזוב אותה.
-אז אל.
-אני רוצה לחיות איתכן.
-בשביל מה?
-כי אני אוהב אתכן.
-אתה לא מכיר אותה.
-אני רוצה להכיר, אני רוצה שהיא תכיר אותי.
-היא הסתדרה 16 שנה בלי להכיר אותך, היא כבר גדולה, היא
תסתדר.
-אבל אני לא.
-תמשיך את החיים כאילו לא קרה כלום.
-אני לא יכול. ראיתי אותה וישר התאהבתי בך מחדש, היא פשוט את,
את מהימים ההם שהיינו יחד.
-הימים ההם עברו.
-אבל אני רוצה אותך.
-אני לא מפרקת משפחות.
-אנחנו נבנה משפחה חדשה.
-אנחנו כבר משפחה בלעדיך.
-זה לא פייר, את אף פעם לא סיפרת לי עליה.
-אמרתי לך שלא יכולתי.
-גם ככה רציתי לעזוב אותה, את ידעת את זה, למה לא סיפרת לי?
-מה שהיה היה, יכול להיות שעשיתי טעויות ועכשיו אני משלמת
עליהן. תחזור לחיים שלך ולמשפחה שלך, ואני אחזור לחיים שלי
ולמשפחה הקטנה שלי.
-אבל למה?
-אל תשאל שאלות, פשוט תלך.
-אני הולך, אבל תבטיחי לי דבר אחד: אל תתני לבת שלנו לחזור על
הטעויות שלנו.
-חג אהבה שמח.