תני לי להיות לך האיש האחד, תניני להעלם בתוך צבעייך
תני לי להיות לך לבד, תניני לפאר תקוותייך
גם הזקן ההוא אמר שאת לא יודעת איך להכיל אותי בתוכך
דמי בדמך הוא ים שלא נשכח.
ברחוב ההוא שטתי,שעות מספר, עד שהבנתי
כמה ליבך הוא... קר לי שם כל-כך.
גם הזקן ההוא אמר: "ים של תקוות לא ימחו את העצב, הכאב
המתבודד".
ברחוב ההוא נשמתי כמו מטורף את ריח הבושם שלך,
והחושך נפל עלי, חזק כך-כך, שאפילו הגשם לא העירני.
גם החכם ההוא אמר לי, בפינת הרחוב: "בחור אתה עוד תלמד לאהוב"
ברחוב ההוא פרחתי, ברחתי לתוך אנחות הזקן שהוא אני לומד לבכות. |
