|
הולכת בשבילים.
בין שבילי הזיכרון.
שואלת מחפשת תשובות
מתחת לכל סלע
בין צמחי הפרא.
בתוך נבכי העצים הצפופים
הממאנים לענות.
גם הרוח שותק
השמש נודמת,
בית עזוב,
לב שבור ועצוב.
הולכת בשבילים.
בין שבילי הזיכרון.
מתפתלת בעיקולי הדרך
המובילה -
לשום מקום. |
|
|
זה מעניין, אני
לוחץ על "תביא
יוצר", וכל פעם
שזה יוצר זכר,
המחשבה "עוד
הומו" עוברת לי
בראש
אני, שוקל למחוק
את כל מה
שכתבתי, לפני
שאחד מכם יקלוט
שגם אני קצת כזה
הומו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.