גזרי העיתונים דאשתקד התבוללו בערבוביה עם מגזינים מאותו עת,
ריחם התערבב עם ריח קטורת נשכח וטחב, האווירה הייתה שלווה.
היא ישבה רגועה בפנים קפואות, ראשה נטה אחורה מן הכובד וידיה
השתרבבו בחוסר כוח לצידי גופה, רגליה סמכו לרגלי הכסא, רוח
נשבה בחוץ בעוז ונכנסה אל פנים הבית מבדרת את שערה המשוח.
אפילה שררה בחדר וברק האיר עיניים מבריק את לובן עורה, עיניה
נותרו פעורות ופיה אף הוא.
ורק הדף על השולחן יכל להעיד בבירור כי לא שינה נידרת מעיניי
העלמה כי אם נשמת חיים היא שנידרת מאפה.