טל בת / 0400 . סערה. חוץ. |
לא. אני לא אעצום עיניים כדי לא להביט.
העיניים שלי יחזו ברחוב. על פנסו הכתום.
וההרגשה שלי שהגשם ירד עוד הלילה.
כששני המלאכים לצדי מסמלים בגופם את המינים.
זאת הרוח. אני. הרוח. אני.
רק אתה - ירח, צופה בי.
כמו צל-בלש. מחייך אלי. אולי לועג לי.
על אפך וחמתך, אני הרוח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|