בחצות הליל, עת לבבי ער ולא ער,
נפתח אשנב והושלך לעברי זר
בדמות אישה אשר עליה שמעתי
אך לא הכרתי. מאום לא ביקשתי
אך נרגעתי מעיניה המרנינות
כמים הפוגשים באור נגוהות,
מפניה אשר הרכינו סודה
על הזוהר בבדידותה.
ואצעד עם דמותה הצחה כירח
אל חלום בהקיץ על גן פורח;
חשתי מובל אל ארץ אחרת
שם היא איננה מוכרת,
ושם שאלתי: "האת היא?"
והיא השיבה: "אני!"
המשכתי: "התדעי לאהוב סתם בן-אדם?"
צחקקה וענתה: "אין 'סתם' באהבה,
רבים ירצוני ורק אחד לאהוב אדע -
אתה, הנושא דמותי בזיכרונך, כאגדה".
03/08/04 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.