דקלה שופמן / נדנדה |
מעלה ומטה
מטה ומעלה
כמו בשיר ילדים
הרוח טופחת על פני
מחזירה אותי לימי נעורים
שבו ידי אבי החזקות
דוחפות אותי למרומים
רגלי עפות בלי אחיזה
ואני מאושרת - פשוט ילדה
מטה ומעלה
מעלה ומטה
רגלי המסורבלות משתרכות על האדמה
גופי המגושם משתחל בקושי בתוך הנדנדה
הצירים זועקים מהמשקל
ואינני מתרוממת כמעט בכלל
מעלה ומטה
מטה ומעלה
אני בכוח עוצמת את עיני
רואה בעיני רוחי עולם אחר
בכוח מרימה את רגלי
לעצמי מוסיפה לשקר
מטה ומעלה
מעלה ומטה
אין יותר את אבא שידחוף אותי קדימה
בשבילי נראה שזה כבר מאוחר
החיים הם כבר מאחורי
לא אוכל עוד לקוות שאולי מחר...
מטה
מטה
מטה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|