אלעד טרכטנברג / אהובתי הקרה |
כמו קיר,
כמו תקרה.
מתבוננת סביב ,
מחכה לו,
מחכה לאביב.
אבל אני שם לבד,
מביט בך מן הצד.
מחכה ומחכה
ולבסוף אני מוחה (דמעה).
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|