מגי שגיב / בסוף היום |
כשאלווה את עצמי למקומי
נתמכת בזרוע היום
הפוסע לעבר האופק
עטוי גוון כתמ תם של הפי-אנד
עם גיבנת ועצמות מדדות בצעדי צ'ארלי
הקול השותק ייעשה עמוק ומהורהר
וכשדחיפת הרוח תגבר
אסתפק בסיבוב קל של הזרוע
כדרך מנוחת האצבעות
הפה יפער עצמו לפיהוק
והקרביים ירגישו ריקנות-
הימור מסתיים
אולי גם איזו אמונה
תופסת חיתוך ותיקון מידה
ואני אקבל אותי
במנוחה
ככה
בפישוט איברים והראש בשמיים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|