הייתה ספינה מבקרת בנמלי
וגם כאשר היה שחור לילי,
הייתה מפיצה אור תכלת פורח
והיה לילי כגן עדן רוגע, שכור-ריח.
עזבה הספינה את הנמל וירכינו חיי
את ראשם אל השקיעה ועיניי
נשואות אל הציפורים המתעופפות
מעל ראשי - זוגות זוגות.
ובלבי משאלה מציפור קטנה
שתפרוש לי כנפיה לדאייה,
שאתחקה על עקבות ספינה שנטרפה
אך אולי בתרנה - נתיב תהא לי מורה.
יודע כי הנתיב - לא נודע;
אז מה? -
מספקת הידיעה שכל אשר בספינה
הוא אוצר הניתן להשגה.
02/08/04 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.