רבקה גלבר / ה ת מ ז ג ו ת |
מחסירות אחת אחרונה.
הגעת.
מבול צלילים
חושפים, מכסים,
מתנגנים חרישית,
לוטפים בעדנה צלקת נושנה.
סערת רוחי
מתפרצת בלא מעצורים.
מאיימת.
מערבולת צבעים
רוטטים, בוהקים,
נצמדים בעוצמה,
מקישים בהיסוס שערי הנעול.
פוסעת לאחור,
מביטה ממרחק.
דומה שצלילים וצבעים
נראים אחרת
אם רק
מאפשרים להם להתמזג בעצמם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|