|
אתה - מרקיעי השמיים
מפיל כוכבים לרצפה
דמעת מלאכים שבינתיים
לבשה דמות אדם וחייכה
סודות שטמנתי בנפש
כמוסים במבוכה לשומרם
בתום מבטך - כבקסם
משפתותיי פרמת כולם
ובאה השמש - ושקעה השמש
וכל השקט בימה נטמן
הו - אילו היית חלום
לא הייתי נעורה לעולם. |
|
|
קורה.
תחיה טבת, על
פרשת
התאומים-פנטגון. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.