רציתי לכתוב לך שיר של אהבה
שיתאר את כחול עיניך
שבהן הרקיע נושק לים
וקרני שמש מפזזות
וקשת שרקחה צבעי טורקיז
במיוחד בשבילך
אבל
מביטה אני בעיניך
והן מעט עייפות
וקמטים סביב להן
אז נדמתי.

רציתי לכתוב לך שיר של אהבה
על גופך הבנוי לתלפיות
ישבן נערי וחצוף
קוביות בבטן המתחננות לליטוף חושני
והשמש מלטפת את רגליך החטובות
החמה משחקת עם שרירי הברזל
אבל
מביטה אני בגופך
והוא התמלא עם השנים
השרירים התרככו
קצת כפוף ממשא השנים
אז נדמתי.

רציתי לכתוב שלך שיר של אהבה
על שערך הגולש והמלא
לוכד קרני ירח
בצבעו השחור המעורר קנאת פיות
רכותו , כמו מוך העוטף בלילת קרים
אבל
האפור פלש לראשך
המפרצים צועקים הצילו
אז נדמתי.

רציתי לכתוב לך שיר של אהבה.
על פיך הרך האוהב הלוהט ששורף את נשמתי
על ידיך העדינות המלטפות והמטריפות אותי
על מבטך המשפד את גופי בלהט
על צחוקך המתגלגל המעיר זוגות אוהבים
על שעות התעלסות , אהבה ותשוקה
אבל
.................
ונדמתי.

מתקרבת אליך
מסתכלת בעיניך מקושטות הקמטים
המביטות בי באהבה בערגה
בידידות בתמיכה
בחיוך
בסבלנות אין סופית
ברכות אוהבת
ואגש אליך
ואניח כפות ידי על פניך
ואלחש לך
אוהבת אותך
כמני אז
ויותר
ועדיין.
ואדום.