חטא קדמונים דיבר
בך סרה:
ארץ אוכלת יושביה
אישה עקרה.
אפס, מאהביך שניים (לפחות)
ולך אין צרה.
מקיזים זה לזה
הורגים זה בזה
קנאתם אליך בתופת
בערה.
על מה, העלמה, נדוניתך
יקרה?
רובך צלמוות, חציך
ציה
שיערך מלוח, עורך
סירה.
מזגך לשוקק ניתן
במשורה.
סומקים זה לזה
סונטים זה בזה
נושפים, רושפים, עין אש
זורה
למה העלמה, אהבתם
שיחרה?
האחד יערוג לשיאון
בקרה
האחר לכינור חיותך
בשרב.
לאחד חורבותיך מזכרת
בצרה
לאחר מנחת שאהיד
להמרה
חומסים זה לזה
חוסמים זה בזה
קהו מראות, בינתם
נסתרה.
וכי ממה, העלמה עינם
סונוורה?
האחד את איציק יעקוד
בגזרה
האחר את איסמעיל יאפוד
בגזירה.
לאחד מאורסת מובטחת
מכורה
לאחר ירושת אבות נחלה
לא מכורה.
שוספים זה לזה
קוצפים זה בזה
שתי גדותיך חומדים
בעברה
מה יש בך, העלמה שאין
באחרה?
וזהו כל הסיפור ממש
בקצרה
לא יאבו חלוק יצועך ולו
בפשרה
קדושת מיטתך להם
מטרה
עד כי מיתתם הייתה ללא
בקרה
מסיתים זה לזה
מיידים זה בזה
ומאבן ביד יד אבן
הזדקרה
ועלמה רחומה עוד שוחה בקרבך
נפערה! |
