|
בכול פגישה עיוורת יש חשש שהפרטנר שתפגשי לא תמצאי חן בעיניה.
ואת בראש מתארת לעצמך איך היא תראה כמו שאת רק רוצה
יפה,מדהימה, קטנה כזו... עם שיער חלק שחור... ועיניים
כחולות... כחולות כמו הים.
את רוצה מישהי שתסחוף אותך מן הרגלים תרכיב אותך על סוסה ותיקח
אותך לממלכתה הקסומה.
ובסוף מגיעה מישהי אחרת עם שיער ארוך בלונדיני, ועיניים
ירוקות. מישהי שאפילו לא דומה לנסיכת החלומות.
ואת מעבירה איתה שיחה מעניינת אבל את עדיין מחפשת את הנסיכה
הנודדת, ואומרת אולי זו שגיאה, אולי זו נסיכה אחרת שהתבלבלה
ושלא לך היא אמורה.
ואתן יושבות ומדברות על נסיכות אחרות ממלכות קודמות אבל בליבך
את יודעת שהיא לא מיועדת ואת שמורה כבר למישהי אחרת.
למרות שאת המישהי הזו את עדיין לא מכירה והיא בטח כלואה בארמון
עם דרקונה ואולי את אותה בכלל צריכה להציל אולי היא נפגשת עם
הנסיכה של ההיא.
כל כך קשה למצוא נסיכות זה לא שיש להן מדור פנויות, ואם כן
כולן כבר תפוסות.
אוף... אני בחדרי ממתינה שהנסיכה שלי תבוא ותסחוף אותי מהפגישה
ותצהיר שאת ידיי כבר ביקשה.
איפה את המיועדת? כבר מצאת לך נסיכה אחרת? |
|
|
עם כל הכבוד
למקרה המצער
שקרה שם,
מה זה השם הזה
קוטאותי?
ולאן נעלם
צבוטאותי?
שגם זה לא שם מי
יודע כמה...
אבל הוא בחיים
אז לא מדברים
איתו.
אבל קוטואותי,
מה זה?
בצבוטאותי לפחות
יש תאור של
פעולה וזה אולי
מובן או מועיל,
אבל מה זה
קוטאותי, זה
נשמע כמו שם של
דלקת במעי הגס!
להב בן-לאדן,
גננת במעון
לקשישים, בויכוח
פילוסופי עם
מעריץ. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.