אי-שם, הרבה אחריי האופק, יש מקומות יפים. ממש עוצרי נשימה.
יש שם הרים וגבעות ירוקים, ונחלים צלולים ואגמים מתוקים.
האנשים שם חיים בנחת, בלי שום דאגות. עוברים יום, ועוד יום
והכל ברוגע.
אין שם מלחמות ואין שם עמים, אין עדות ואין אויבים, אין פערי
מעמדות ואין עניים, ורוב הזמן כולם שם שמחים.
אין פוליטיקות ואין גם חובות, ושוקולד וממתקים יש על קירות
הרחובות.
והטוב מכל, הוא שאין שם כסף.
כי כסף הוא בעצם כוח וכוח הוא הגורם לכל צרות חיינו. ולכן, בלי
כסף, אין דאגות.
האנשים במקומות היפים חיים ממתנות האל, בלי להפריע ובלי
לבלבל.
אין שם החלפות ואין עסקים, וכולם אחד עם השני חולקים.
אז אם אי-פעם לשם להגיע תרצה, לך אל האופק, לך די הרבה.
ואם תגיע למקום יפה, עם הרים וגבעות, ונחלים ואגמים ואנשים שכל
הזמן שמחים, תדע שהגעת למקום המבוקש, ומעכשיו יהיה כיף של ממש.