יעל ברדה / תולעים של אהבה |
מתהלכים על לשונך
כמו תולעים קטנות
כשאתה מנסה
לנעוץ את שיניך
בפירות הבשלים
של חיי.
עיניך נפערות לרווחה
כמו מנהל עבודה ותיק
מול שביתת רעב
הן מתהלכות על לשונך
כמו ביציאת מצרים
אינך יודע אם לירוק
אותן החוצה
או לתת להן
לפרום את האשליות
שתפרת בלשונך
טלאים טלאים
אתה שותק
הדממה מאפשרת
לך לטעום
שהתולעים
אינן אלא שריגי אהבתי
הצומחים מתוך ליבך.
31.7.04
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|