שלושה חודשים.
שלושה חודשים יום יום אני פה.
שלושה חודשים רצות לי בראש אותן מחשבות... אותן מילים מהדהדות
לי בראש כשהטלפון צילצל.
ישבנו מחובקים בסלון.. היה אז חורף. הקשבנו לגשם.
כל כך אהבת שהייתי מעבירה את הציפורניים שלי על העורף שלך.
אז איפה אני מתחילה לספר על איזה מין אישיות היית?
הרי כל דבר שאני אגיד רק ימעיט מערכך וממי שאתה. כל כך מלאת
אותי בך ועכשיו אני ריקה, נטושה.
באותו ערב במסעדה היה כל כך מושלם.
אהבת להשקיע.
ואז כשירדת על ברך אחת..
גם החברים שלך מבקרים פה הרבה, הם לא מוכנים להרפות... לא
מבינים איך בכלל ממשיכים הלאה
מספרים איזה גבר היית, תמיד התנדבת לכל, תמיד צעדת בראש
הפלוגה, תמיד המפקדים היו כל כך גאים בך.
התקשרת אלי אתמול בערב, הבטחת שאתה חוזר לסופשבוע ושאתה
מתגעגע מאוד ושלחת נשיקות...
עוד לא מחקתי את מספר הפלאפון שלך מהזיכרון.
היום בתאריך בו היינו אמורים להינשא אני עומדת מול המצבה שלך
ומאחלת לנו מזל טוב. | 